I CAN'T CONTROL MY HANDS
Irena Gordon

בתערוכה "אין לי שליטה על הידיים” מציגה נעמי טנהאוזר ציורי שמן על בד, עבודות בפלסטלינה, רישומים על נייר וסרט וידיאו (צילם וערך: יואב רבן) שנוצרו בשנתיים האחרונות ועוסקים בדיוקן העצמי כפעולה אמנותית וכמהלך נפשי. יצירתה פורשת התמודדות עם הזהות הנשית והכוחות הפנימיים והחיצוניים הפועלים עליה – כוחות של הסתרה וגילוי, כפייה ופריצה, הגבלה וחשיפה. התערוכה היא מעין תא וידוי מופנם ובו זמנית זירת התרחשות גועשת וחסרת מעצורים. גבולות הגוף והבגד נמצאים בבדיקה מתמדת, כאשר הבגד הוא ההמשך של הגוף, הוא מהדר ומכסה, אך הוא מרחב תודעתי , מודע ולא מודע, המפריד בין החוץ לפנים ובין האני לאחר.


נעמי מתארת את האמנות כחלק בלתי נפרד מהמאבק המתמיד של חיי היום-יום עם תפיסת העצמי, עם מה ששייך אליו ומה שנמצא מחוצה לו. נעמי: "להרחיק את הגבול, להדוף אותו, לקחת סיכון, לא להישאר רק ב’תחום הבטוח’, זה המשותף להתמודדות עם חרדת הנהיגה ולאתגר של לחשוף את הגוף לציור בעירום. הגוף החשוף הפגיע המפוחד, שתמיד נמצא שם מתחת לבגדים, גם כשאני נוהגת, גם בכל אינטראקציה חברתית או אמנותית,
שרוצה לתפוס מקום אבל פוחד מהתוצאות...”


בתערוכה יוצרת טנהאוזר רב שיח אמנותי ורגשי כאשר היא מארחת את האמנים דבי מרגלית ופסח סלבוסקי עם עבודות דיוקן – רישומים על נייר וציורי שמן – שנוצרו במהלך השנה האחרונה בפגישות שבועיות בין שלושתם, שבהן הם ציירו אחד את השני לבושים ובעירום. המונולוג של האמנית הופך ל”סיעור מוחות” על טיבה של התבוננות, על נקודות מבט מקבילות ומצטלבות ועל טווח של מחוות ציוריות הנעה בין היפר-ריאליזם לאקספרסיוניזם ולהפשטה.


אירנה גורדון, דצמבר 2014
 

In the exhibition “I Can’t Control My Hands” Nomi Tannhauser displays oil paintings, plasticine works, drawings and a video film (photographed and edited by Yoav Raban) created over the past two years, which all utilize the self-portrait as an artistic action as well as an emotional process. Her oeuvre encompasses the challenge of feminine identity and the internal and external forces that operate on it – forces of revealing and hiding, compulsion and breaking through, exposure and limitation. The show is a semi-confession booth at the same time as a stormy unrestrained scene of action. The boundaries of dress and body are under constant examination while the attire succeeds the body, covers and beautifies it, and serves as an aware and subconscious space that separates between the outside and the inside, between the self and the other.


Nomi describes her art as an inseparable part of her daily battle concept with the self; with what is part of it and what lays outside: “To remove the border, to shove it out, to take a risk, not to remain only within the ‘safety zone’ - this is what unites dealing with driving anxiety and the challenge of exposing the body to painting in the nude. The fragile, exposed, frightened body which is always there under the clothes, when I’m driving as well as in any social or artistic interaction, the body that wants to take place but is afraid of the consequences....”


In the exhibition Tannhauser creates an artistic and emotional symposium when she invites Pesach Slabosky and Debbie Margalit as guest artists. They exhibit portraits – drawings and oils – that were executed in the past year during weekly meetings between the three, when they portrayed each other dressed and in the nude. The artists’ monologue turns into a “brain storm” on the nature of observation on parallel and intersecting points of view and on the scope of the painterly gesture that moves between hyper-realism, expressionism and abstraction.

 


Irena Gordon, December 2014

     NOMI TANNHAUSER

nomitann@gmail.com 

Site design by Linda Solay